יש אנשים שאתם רואים כל יום… אבל בעצם לא רואים בכלל. הם לא על כיסא גלגלים. אין להם תו נכה נוצץ. הם נראים ‘רגילים’. אבל הגוף שלהם נלחם. כל יום. הם נקראים נכים שקופים . אנשים עם מוגבלות אמיתית — שלא נראית לעין, ולכן גם לא נספרת. קצבה שלא מספיקה לחיות סיוע בשכר דירה שלא מכסה דירה “בירוקרטיה אינסופית כשהמדינה לא רואה — גם הסיוע לא רואה. והבחירות? אוכל או תרופות. שכר דירה או חימום. בריאות או קורת גג. זו לא עצלנות. זו לא התחזות. וזו בטח לא בחירה. אלפי נכים שקופים בישראל חיים מ

ברגע אחד אתה מבין: זה לא “סיוע בשכר דירה”. זה מבחן אנושי. בישראל 2026, נכים מקבלים מהמדינה “סיוע” לשכר דירה — סכום שלא מספיק אפילו לחדר אחד בפריפריה, בטח שלא לדירה נגישה, בטח שלא לחיים בכבוד. הסיוע הזה לא עוזר. הוא רק מזכיר. מזכיר שאתה שקוף. מזכיר שאתה צריך להתחנן. מזכיר שהמדינה מצפה שתודה גם כשלא נשאר לך אוויר. נכה לא צריך רחמים. נכה צריך קורת גג. נכה צריך לדעת שאם הוא משלם שכירות — הוא לא צריך לוותר על תרופות, אוכל או חימום. אבל במקום זה? נותנים סכום שנקבע לפני שנים, בעולם

בתקופות של מלחמה או סכסוך צבאי, מדינת ישראל מתגייסת כולה – אבל יש ציבור אחד שנשאר לא פעם מאחור: אנשים עם מוגבלות. במצבי חירום כמו מלחמת מלחמת חרבות ברזל , או בעבר ב־ מבצע צוק איתן , מתחדדת המציאות המורכבת של עשרות אלפי נכים בישראל – אנשים עם מוגבלות פיזית, חושית, קוגניטיבית או נפשית – שנאלצים להתמודד לא רק עם האיום הביטחוני, אלא גם עם חסמים יומיומיים שמקבלים עוצמה כפולה בזמן חירום. 🔹 מקלטים שאינם נגישים 🔹 מערכות התרעה שאינן מותאמות לכבדי שמיעה או ראייה 🔹 פינוי חירום ללא מע

להלן מספר מלות הסבר/פירוט אודות מצב ציבור הנכים בתחום הדיור : 1) בעיית מימון/תשלום שכר-דירה - לפני שנים רבות נקבע(ולא ברור על-ידי מי-אולם ככל הנראה מדובר בפקיד ממשלתי כזה או אחר), כי נכים שמתגוררים בקהילה זכאים לסיוע בסך 770 שקלים לחודש לצורך תשלום שכר-דירה. כידוע, בשנים האחרונות היתה עלייה משמעותית מאוד במחירי הדירות במדינת ישראל-ובעקבותיה הגיעה, כמובן גם עלייה משמעותית בגובה שכר-הדירה. אלא שסכום הסיוע בסך 770 שקלים שנקבע לפני שנים רבות באופן שרירותי לחלוטין, וללא שום הסבר

אל: כל המעוניין. הנדון : פרסום בסינית. א.ג.נ. בשנים האחרונות אני משתתף במאבק הנכים במדינת ישראל-מאבק שכידוע סוקר בהרחבה גם באמצעי התקשורת בישראל-וגם בתקשורת הבינלאומית. אלא שבנוסף לכך ידועות היטב גם הסחבת, גרירת הרגליים, ההזנחה וגם ההתחמקות בהן נוקטת מדינת ישראל כלפי משבר הנכים. כבר שנים רבות נמשכת הסחבת-וכל רשות אליה אני פונה עונה לי בנוסח של "זה לא קשור אלינו" או אחותה התאומה: "אנחנו לא הכתובת". כמובן שישנם מקרים רבים מאוד בהם לא ניתנת תשובה כלל, או לחילופין מקרים רבים בהם